פופקורן - פודקאסט מאת ליאור פרנקל

איך ליצור לעצמי יתרון תחרותי בשוק העבודה | איך להסתכל על צמתים בקריירה | מתי תסמונת המתחזה דווקא מועילה | פופקורן 313

איך למצוא מקום עבודה טוב? מהי תסמונת המתחזה ואיך היא משפיעה על עובדים צעירים? מהי התסמונת הקוטבית שלה?  איך לשלב בין העבודה והחיים? ולמה בעולם החדש אנחנו צריכים להיות בתהליך למידה מתמשך שלא נפסק?
ההחלטה על המשרה הבאה שלכם היא הרבה מעבר לאם הטייטל שלה מצלצל יפה באוזן, או אם הלוגו של החברה צבעוני ומוכר. יש המון פרמטרים שמשפיעים על הקריירה הרבה יותר ומוזנחים על ידינו כשאנחנו מחפשים עבודה או נכנסים לראיון חדש.
התארחתי בפודקאסט  הלא רציונלי של IDC להקלטת פרק משותף - דיברנו על מה כדאי לשים את הדגש בחיפוש העבודה הבאה שלנו, על פריימינג במקום העבודה, לקיחת סיכונים וגם -
מה העצה הכי טובה שיש לי למי שרוצה יתרון בעולם העבודה התחרותי של היום.
תודה לאיתי גולן ויונתן אקשטיין שאירחו אותי אצלם בפודקאסט הלא רציונלי.
 
להאזנה באתר
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה
 

מה הקשר בין ספורט וטכנולוגיה? | איך להמציא תת-נישה חדשה? | איך ספורטאים ממציאים את עצמם מחדש? | פופקורן 312

מה הקשר בין ספורט לטכנולוגיה? איך לוקחים תת נישה שלא קיימת בכלל בארץ ומפתחים אותה? איך מקבלים החלטות בזמן אמת? איך שופט כדורסל מתכונן למשחק? ואיך הטכנולוגיה משנה את עולם הספורט?
כדי להיות ספורטאי מקצועי אתה צריך להקריב חלק גדול מהחיים שלך. אפשר ללמוד מספורטאים המון על התמסרות למקצוע, על הקרבה. אין המון מקצועות שיש להם חיי מדף קצרים יחסית, אבל בספורט - איפשהו בגילאי ה-30 הפרישה הבלתי נמנעת מגיעה, והספורטאי  שהקדיש שנים למקצוע שמילא את כל חייו - צריך להמציא את עצמו מחדש.
אז הזמנתי את תומר יהודיין, שופט כדורסל וכדורסל כסאות גלגלים וגם יזם שפועל למיצוב ישראל כ-SPORTS TECH NATION, לדבר על השינויים שקורים בעולם הספורט - איך הטכנולוגיה הופכת להיות כלי בלתי נפרד מההכנה והאימונים ואף מהיתרון התחרותי של ספורטאים, איך ספורטאים יכולים להתכונן לרגע של אחרי הפרישה ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם על שינויים בקריירה?
 
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה
להאזנה באתר

איך לעצב התנהגות של ציבור | מה עושה יועץ פוליטי? | לראות את העולם דרך מודלי חשיבה | פופקורן 311

האם אפשר לעצב התנהגות של ציבור? מה ההבדל בין תדמית למוניטין? מה זה מסגור ואיך תשתמשו בזה? ואיך שווה לחשוב על אתגרים כדי להגיע להחלטות טובות יותר?
חגי אלקיים שלם, ד"ר לפסיכולוגיה פוליטית ופסיכולוג חברתי, הוא יועץ לעיצוב התנהגות במגוון תחומים - בין אם זה מצביעים, משתמשים או עובדים. 
הוא הכניס אותי אל מאחורי הקלעים של מה עושה פסיכולוג פוליטי, איך מתקבלות החלטות בחדרי חדרים, ובאילו מודלים הוא משתמש כדי לייצר השפעה, לקבל החלטות או לגרום לדברים לזוז.
חוץ מפוליטיקה דיברנו גם על מסגור (פריימינג) ועולם מודלי החשיבה - נושא סופר מרתק שיכול לעזור לנו להבין את העולם קצת יותר טוב ולקרב אותנו לפתרון בעיות בחיים שלנו. 
חגי הוא חבר צוות בחברת Q Behavioral Thinking, ומנחה את הפודקאסטים "אסור להשוות" ו"הספינר"
 
להאזנה באתר
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה
 

הטאלנטים לא רוצים להיות שכירים? | זה מודל העסקה חדשני | מה ארגונים לא מבינים | פופקורן 310

אילו חסרונות יש להיות שכיר ב-full time הייטק? מה הטאלנטים רוצים? ולמה ארגונים כמו שבנויים היום לא אטרקטיביים לטאלנטים? מהו מודל העסקה האלטרנטיבי שאולי יגרום להם לפרוח בו?
תומר ענבר לא תכנן להיות עצמאי. הוא עבד כשכיר במשך עשרים שנה, ברובן בחברות הייטק אטרקטיביות. התחיל כמנהל קריאייטיב בחברות פרסום, ואז ניהל את מחלקות עיצוב המוצר בחברות ההייטק השוות ביותר - פייבר, גט טקסי, סירס, אופנווב (openweb) ואטרה.
אבל אז משהו בתפיסת הקריירה שלו השתנה. שאלות כמו ״במה ואיך אני רוצה להשקיע את הזמן שלי?״ התחילו לצוף. המחשבות האלו דחפו אותו לעשות שינוי, ולעזוב את הארגונים השווים בהם עבד. ולבנות לעצמו אלטרנטיבה. 
הוא לא הפך לפרילנסר בודד אלא ייצר מודל העסקה חדש - קולקטיב של עצמאיים.
מה זה בדיוק? ואיך ארגונים היו יכולים אולי לייצר סביבה של מצויינות בה טאלנטים רוצים להישאר ולהיות חלק?
לאתר של Better
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה
 

עזב את ההייטק כדי להתנדב באפריקה | מה זה בית חולים צף? | משבר גיל ה-40 או מצפן פנימי? | פופקורן 309

איך אדם נורמטיבי מארץ ישראל יכול לעזור לאנשים בטנזניה או בקונגו? מה זה בית חולים צף? איך מגיעים לשני מיליון לייקים בטיקטוק? ואיך זה משרת מטרות הומניטריות? 
בגיל 41, אחרי 15 שנות קריירה, אחי קושניר החליט לעזוב את המשרדים הממוזגים של ההייטק ויצא למסע התנדבות הומניטרית משנה חיים עם אוכלוסיות נשכחות באפריקה ובמיוחד בטנזניה. האם זה משבר גיל ה-40 או פשוט קריאה פנימית של אדם לצאת למסע שנראה לא הגיוני למתבונן מהצד? אתם תשפטו. 
אחי הוא מהנדס ביו רפואי ויזם חברתי שנבחר כאחד מעשרה ישראלים שעושים טוב בעולם (בפרויקט מיוחד של ynet). הוא מקדם ומוביל יוזמות אימפקט, מרצה בארץ ובחו״ל בפורומים שונים עם התשוקה לרתום את הדור הצעיר להיכנס לקריירה עם משמעות ולייצר הזדמנויות לאנשים ולחברות לעשות טוב בעולם.
בשיחה מרתקת על השינוי שעשה הוא הצליח להזכיר לי על עוד צד של משמעות בקריירה שאנחנו לא תמיד מדברים עליו - עשיית טוב.
 
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איפה הערבים בהנהלות ובהייטק?! | להיות מיעוט בשוק העבודה | הוא יזם אימפקט סדרתי | פופקורן 308

מה החוויה של מועמדים ערבים בתהליכי קבלה בשוק העבודה? האם הצעירים הערבים באקדמיה רוצים להשתלב בחברה הישראלית או לא? האם מעסיקים מספיק פתוחים לקבל מועמדים מהחברה הערבית? ולמה פוגשים בקושי מנהלות.ים ערבים בחברות? 
זה פרק שהסתיים ברגעים מאתגרים ומרגשים מאד. אולי כי נגענו בפערים החברתיים והתעסוקתיים בחברה שלנו.
אני מסתובב בהמון ארגונים מאד ״ישראליים״ - חברות הייטק, סטארטאפים, וחברות תקשורת. דבר אחד חסר בהן - נציגות ערבית, ובמיוחד בדרג הניהולי.  מסתבר שבדרגי ניהול בסקטור הכללי, החברה הערבית מהווה פחות מחצי אחוז. חברה שמהווה קרוב ל-25% מהאוכלוסיה כן?
אז מאיפה נוצר הפער? האם אפשר לשנות את המצב? ואיך?
אז הבאתי מישהו שמנסה לשנות את התמונה - פאדי אלעוברה, מייסד ומנכ"ל משותף של TALENTEAM להשמה מגוונת של אקדמאים מנוסים. פאדי הוא יזם אימפקט סדרתי שזכה במספר אותות ופרסים על פועלו בתחום (אחד מ-50 יזמי האימפקט המבטיחים של העולם לשנת 2015, רשימת 40 המבטיחים מתחת ל 40 של הגלובס) ופועל ליצירת והנגשת הזדמנויות תעסוקה איכותיות עבור אקדמאיות.ים ערביות.ים.
 
רוצים לשפר את האנגלית שלכם?
סידרנו לכם 55% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד – Popcorn55 או פשוט בלחיצה על הלינק
 
להאזנה באתר
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה
 
 

בודהיזם, מנוחה ואמביציה | יש פתרון לסבל האנושי? | להתאמן לעשות פחות | פופקורן 307

״העיסוק המרכזי שלי הוא לנוח, ועל הדרך לעזור לאחרים ללמוד לנוח״ - אני מודה שאורח עם מקצוע כזה, עוד לא היה פה.
אמביציה היא דבר נפלא. כוח שיכול לקחת אותנו קדימה בחיים. אבל מה מקורה האמביציה? האם היא נובעת מרצונות אותנטיים שלנו, או, מסיפורים שאנחנו מאמצים לעצמנו? או שראינו אצל אחרים?
לפי הבודהיזם, כשאנחנו רוצים את מה שאין, אנחנו מייצרים סבל לעצמנו ולאחרים. כזה שאולי אפשר למנוע. יש עוד כמה דרכים לייצר סבל, שאנחנו נופלים בהן כל הזמן.
יש ידע בבודהיזם, שמצליח לאזן את המקומות שרוצים רק להשיג יותר, או לשלוט על המציאות. זו חוכמה שמשאירה אותי מחובר לקרקע, ולעצמי. שנותנת את המרחב לנשום רגע בעולם תזזיתי, לפני שאני ממשיך להרפתקה הבאה.
הזמנתי את יובל אידו טל, ששימש מעל עשור מנהל אקדמי של בית הספר פסיכודהרמה, שם הוא מרצה ומורה בכיר למדיטציה. הוא לומד ומלמד במסורת הזן היפני, ומחבר הספרים ״בודהיזם - מבוא קצר״, ״ליבי נבהל מהירח״ ו-״משירי אוגאווה יוקימיצו״.
למרות כל מה שהוא עושה, יובל אומר שהעיסוק המרכזי שלו הוא לנוח, ועל הדרך לעזור לאחרים ללמוד לנוח. דיברנו על החיים המהירים, והחיים האיטיים. על ההתנגשות בין אמביציה לבין מנוחה - והאם יש כזו בהכרח? ובעיקר, דיברנו בגובה העיניים על תורה שכולנו יכולים ללמוד ממנה המון. 
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה
להאזנה באתר
 

יש עב״מים בסביבה? | עדויות חדשות ורציניות | איך זה ישפיע עלינו? | פופקורן 306

מה קרה לאחרונה שגורם לאנשים להתייחס לתופעת העב״מים ברצינות? איזה עדויות קיימות היום? האם האנושות במקום שיכול להכיל מידע כזה? ואיך זה יכול להשפיע על היום יום שלי, לטובה?
עב״מים? ברצינות? אוקיי, מאחר שאני מאד ספקן בנושא, הבאתי מישהו עם תעודות של בנאדם רציני, שינסה לשכנע אותי שזה לא הכל מומצא. 
בשנים האחרונים, הנושא הזה מתחיל לצאת מאזורי המדע בדיוני, ולהיכנס למיינסטרים. הנושא הזה אפילו מדובר בפומבי ע״י הממשל האמריקאי. תופעה קונקרטית שאין להם הסבר לגביה. קצת כמו שהבינה המלאכותית הפכה מטכנולוגיה שנראתה משהו מהעתיד, לכלי שנוכח בחיים שלנו - כך גם ההתייחסות לעב״מים מתחילה להשתנות.
יוני שדמי חוקר כבר שנים את תופעת העב"מים, כותב על זה ב"הארץ" ועורך מחקרים בתחום בשיתוף פעולה עם חוקרים, עיתונאים ואנשי צבא לשעבר מארה"ב ומאירופה. הוא משלב בין הצד הטכנולוגי והמדעי של התופעה, עם הצדדים הרוחנים-מיתיים שלה.
בין אם אתם אנשים רציונלים או לא, ההמלצה שלי - תקשיבו לפרק הזה עם ראש פתוח.
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה
להאזנה באתר

על מי לסמוך עם הכסף שלי? | להרוויח עוד 1500 ש״ח בחודש | כסף על הרצפה | פופקורן 305

איך אדע על מי לסמוך עם הפנסיה, הביטוחים, המשכנתא וההשקעות שלי? מה המודל העסקי של יועצי הפנסיה והמשכנתאות והאם זה לטובתינו? איך לקבל את הריבית הכי טובה על הפיקדון שלכם? איך נראה המטריקס של העולם הפיננסי - והאם אפשר להרוויח ממנו? 
טל עקרוני אובססיבי למיזמים בעולם החסכונות מאז גיל 16. משימת חייו היא ליצור שוויון הזדמנויות לאנשים, ולעזור להם לעלות במעלה הסולם הכלכלי. אבל איך בדיוק?
 הוא יזם סדרתי של פרויקטים פיננסיים - בגיל 16 הקים את Ready, Set, Go - תוכנית חינוך פיננסי לבני נוער שהחומרים שלה הוטמעו ב-300 תיכונים,  בגיל 19 את הקים את ״נשארים במסגרת״ - הכשרת צבאית שהוציאה 20 אלף חיילים מהמינוס, ובגיל 21 הקים את מ-״מינוס לפלוס״ שעזר למשפחות לעשות ממש את זה. לאחר הצבא, הוא היה מנהל הפיתוח העסקי של השירותים הפיננסים בחבר, ובמקביל היה מרצה לחינוך פיננסי במכללה למנהל.
המיזם האחרון שטל הקים הוא Better, חברת פינטק שעוזרת לעובדים לחסוך את הכסף שלהם ולקבל החלטות פיננסיות טובות יותר בעזרתם האלגוריתים שהם פיתחו.
ניסיתי להבין ממנו במה המודל שלהם שונה מהמודל המסורתי, ממה הם עושים את הכסף שלהם, ובעיקר - איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו ועל הכסף שלנו, ולמה הגיע הזמן שנפסיק להתנהל על טייס אוטומטי.
 
לאתר של Better
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

כשמשרד רה״מ מעבר לדלת | מה קורה שם? | לפתוח סתימות במדיניות הציבורית | פופקורן 304

מה עושים באמת במשרד ראש הממשלה? איך מגיעים לעבוד שם? איך מתקבלות החלטות ממשלה? איך זה לעבוד בשירות הציבורי? האם העבודה במשרדי רוה״מ זה יותר כמו ״הבית הלבן״ או ״בית הקלפים״? והאם באמת משנה מי ראש הממשלה?
לצערי, לרובנו אין הרבה אמון במוסדות המדינה. אנחנו לא מבינים אם הם באמת משרתים אותנו או משרתים אינטרסים אחרים. אז הזמנתי את עדי טאיטו, שמסכמת 12 שנים בשירות המדינה, ועשור מתוכן במשרד רה"מ, שתגביר לנו את השקיפות.
עדי מספרת שלרוב פתחה סתימות במשרד, קצת כמו שרברב - אבל של מדיניות ציבורית. אז על איזה סתימות בדיוק היא מדברת, ולמה למרות הכל - היא אופטימית? תקשיבו ותגלו
 
הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה
להאזנה באתר